בכוחנו לעצב את שנת הלימודים של ילדינו

אנחנו לקראת שנה חדשה, גם בלוח השנה וגם בפתיחת שנת החינוך הקרובה עלינו לטובה.

יש חששות טבעיים כל שנה, איך הילד ישתלב, איך יהיה לו בכיתה, עם החברים ועוד. השנה מתלווה חשש אמיתי מהמצב של הקורונה. כבר חטפנו שנה וחצי מאתגרות וראינו שהמצב לא פשוט ומאוד מאתגר את הילדים שלנו ואותנו כמובן. ועדיין, עלינו כהורים להסתכל על המצב באופטימיות ככל שניתן.

❌ לא לתת למהדורות החדשות ולהפחדות מסביב להיכנס לנו לנפש ולהשפיע על מצב רוחנו.

איך שאנחנו נחווה את התקופה הקרובה, כנראה גם ילדנו.

לא יעזור הרבה אם נסביר להם בחיוך כמה כייף הולך להיות להם השנה, ובפנים, אצלנו בלב, האמונה בכך לא שלמה ואמיתית.🤔

חשבו על ההתרגשות שאוחזת בילד שעולה מהגן לכיתה א'. הוא עכשיו ב"ליגה" של הגדולים.

חשבו כמה מעניין לילד שסיים כיתה ו' לעבור לבית הספר של המדריכים שלו בתנועת הנוער ולעבור לתיכון של האח הגדול. אם כן, השלב הראשון בחיבור של הילד לאתגר נמצא אצלנו, ההורים: איך אנחנו מסתכלים על הדברים, כמה אנו סומכים עליו שיסתדר בסביבה חדשה, כמה אמון יש לנו במסגרת שתוציא ממנו את המיטב. מומלץ לשבת עם עצמנו ולערוך בירור אמיתי ונוקב אודות השאלות הללו. ממילא יש בכך להשפיע לטובה על התפיסה של ילדינו.

בשלב הבא, יש להיות כנה, ולהכיר בכך שאין זה דבר קל עבור הילדים לעבור למסגרת חדשה או לשוב לשגרה שממנה יצאו לפני זמן רב. הילד זקוק לזמן נפשי ופיזי לשבת, שוב, על כיסא מהבוקר ועד שעות הצהריים המאוחרות (חשבו על הזמן שלוקח לנו להתרגל לשוב לעבודה לאחר חופשה של שבוע בלבד...). יש נטייה אצל הורים מסוימים לזלזל או להעריך לא נכון את מידת הקושי שהילד חווה בחזרה לשגרה ומעבר למסגרות אחרות (חוג, כיתה, חבר, טיול).

הרב קוק כתב: "ביטול טבעיות החיים הוא החטא הגדול ביותר".

יש להפנים שאין כל פסול בכך שילד לא רוצה ללכת לבית הספר או שילד מתבייש מעט בהתחלה ומחזיק לנו את הרגליים ומבקש שנישאר איתנו עוד כמה דקות. זה אומר שהילד שלנו בריא, ומתנהג בדרך הטבע. נכון, קיימים ילדים ש"זורמים" עם כולם ובכל מקום, אולם אין הם מייצגים את הרוב. עלינו לכבד את הקושי של הילד, להבין אותו ולתת לו מקום אמיתי. יש לתת לילד את התחושה שאנו אוהבים אותו בכל מצב, גם כשאנו ממהרים לעבודה והוא "מעכב" אותנו.

ההישארות איתו היא בעיקר נפשית, ופחות פיזית. צריך לזכור שעבור הילדים, בית הספר הוא אפילו יותר ממקום עבודה בשבילנו, המבוגרים. אם לנו לא טוב בעבודה – הדרך פתוחה להחליף עבודה. אכן, גם ילדים יכולים לעבור בית ספר, אולם זו מציאות שאינה תדירה. גם אם ילד לא נהנה ללכת לבית הספר, הוא כנראה יישאר שם. לכן, עלינו לקבל את העובדה הפשוטה שלא קל לילד לחזור ולהיכנס למסגרת. יש להשתתף עימו בקושי, לחבק אותו ולהאמין בו 💪 שהוא מסוגל להתמודד עם הקושי בהצלחה מרובה, ובקצב שלו.

הצטרפו עכשיו לקבוצת הווטסאפ שלי להורות מעצימה באמצעות הקישור>> https://chat.whatsapp.com/J9YfqZyvAhq8TLjX5ftMz5

חשיבות גדולה יש גם לשעות שאחרי בית הספר.

עלינו להשתדל להעניק לילד אהבה נקייה ללא מסיחים (מחשב, סמארטפון וכל המסכים ושות'). וכמובן יש את הטעות הנפוצה של הורים במיוחד בשבוע הראשון לחזרה ללימודים, שהם לוקחים את הילד חזרה מבית הספר הם מרגישים צורך "לפצות" אותו על הסבל שהוא עבר שם, אז הם קונים לו חטיפים או מתנות.

❌ לא מומלץ לעשות זאת, מהסיבה הפשוטה, שכאשר קונים לילד מתנה משדרים לו את המסר ההפוך ממה שנרצה להשיג. במקום לסמוך עליו שהוא יסתדר במסגרת החדשה-ישנה, אנו מרחמים עליו ונותנים לו מתנה כפיצוי על השהות בבית הספר. ואז מתפלאים איך הילד לא רוצה ללכת לבית הספר?! במו ידינו ומוחנו גרמנו לכך.

✅ אז מה כן לעשות אחרי שאוספים את הילד מבית הספר במיוחד בשבוע הראשון?

מחבקים, מנשקים ויושבים ביחד לזמן איכות בשיחה, במשחק קופסה, במגרש, בגן שעשועים. הילד צריך אהבה מאיתנו, יחס חם ומאמין, פחות מתנות חיצוניות, לא בשלב הזה של השנה.

ודבר טכני לסיום, תכינו מראש את כל הציוד הלימודי של הילד כבר בימים הקרובים, כדי שנגיע ליום רביעי מוכנים ללוות את הילדים בנחת בבוקר עם ביטחון ושלווה ונהיה ממוקדים רק בהם, שכן להתחלה ברגל ימין יש השפעה חשובה גם בהמשך השנה. 🥳🥳

איך שאנחנו נחווה את התקופה הקרובה, כנראה גם ילדנו.