הרבה פעמים אני שומע מהורים תלונות על הילד שלהם, כמה הוא אוהב מתוק! (בינינו, מי לא?) איך הוא נמשך לפחמימות ואוהב לאכול את כל המאפים, חטיפים, ושלל האוכל המתועש על צורותיו השונות.
תופעה מוכרת ועצובה :(
מה בכל זאת ניתן לעשות כדי לקדם את המצב?
אז נתחיל בניסיון לתת הסבר לתופעה, אותו ניתן למצוא ב-2 רבדים:
1. נפשי 2. פיזיולוגי.
1. הסבר נפשי:
ההמלצה שלי, מנסיוני המפואר באכילת סוכר (אוהב מתוק ברמות על!) ושל כמה מהלקוחות, לקחת במשך שבועיים – שלושה את הילד כפרוייקט VIP. מה זה אומר? במשך 14-21 הימים הקרובים (זמן אפקטיבי לאימון משמעותי), אנחנו (אבא ואמא) נותנים לו יחס חם OVER, סוג של "אפליה מתקנת", להעניק הרבה אהבה שמתובלת ברגישות ובהקשבה (זה תמיד טוב, אבל עכשיו במיוחד) ואחרי התקופה לראות אם יש שינוי משמעותי בחשק של הילד למתוק. אם כן, אז באמת רוב הבעיה היא רגשית וצריך לחשוב איך כהורים אנחנו נותנים מענה רגשי ומחזק לילד. אימון אישי, אימון קבוצתי (עם מעט משתתפים) שבו הוא יבוא לידי ביטוי ויקבל את המקום שלו.
2. הסבר פיזיולוגי:
אם רואים שלמרות תקופת החיזוק, הוא עדיין בחשק עז למתוק, אז כבר יש פה חשש רציני של התמכרות הילד לסוכרים ואז הבעיה היא פיזיולוגית ברובה. שזה מצריך טיפול אחר לגמרי: הורדת מינון המתוקים בתפריט של הילד לאט ובהדרגה. להרגיל את הטעם של הלשון ואת המנגנון הכימי של המוח לצרוך מעט כל פעם עד שמורידים את המינון למינימום. במקביל, עלינו ההורים להכין אוכל אמיתי ומזין בבית. להוסיף לתפריט הרבה פירות וירקות כדי להרגיל את הילד לטעם אחר וטבעי של המזון. ובמקביל להפחית כל פעם קצת את האוכל המתועש, החטיפים ושאר הצרות. בנוסף, גם פה, משיכה למתוק מעידה לפעמים על חוסר באהבה ובשייכות בחיים. לכן, חשוב לתת לילד אהבה רגשית, מילולית ופיזית, ולחבר אותו למקום המשפחתי, בנוסף לשינוי התזונתי.
הצטרפו עכשיו לקבוצת הווטסאפ שלי להורות מעצימה באמצעות הקישור>> https://chat.whatsapp.com/J9YfqZyvAhq8TLjX5ftMz5
____________
נקודה למחשבה🤔
לפעמים גם אנחנו כהורים מגלים לאחר בדיקה שאנחנו אוכלים הרבה מתוק ולפעמים זה רק תקופות מסויימות.
אם תשימו❤️ לעומק תגלו שבתקופה זו יש כנראה עומס גדול מהרגיל בחיים שלנו, תקשורת זוגית לא טובה, ריב עם ההורים וכו' שזה גורם לנו ברמה הנפשית להתנחם באהבה הכי זמינה וקלה שיש, סוכר!
אז מצד אחד לקבל את המצב כמו שהוא בלי רגשות אשמה, ובנוסף לטפל באתגר שלנו ברמה האקטיבית ולא ע"י בריחה מהתמודדות...
